פורום השדים האדומים

פעם בכדורגל לשופט לא היו כרטיסים. המקבילה לכרטיס צהוב של היום היה אזהרה של השופט לשחקן עם האצבע בתנועת נו נו נו. המקבילה לכרטיס אדום היתה תנועת יד חדה של השופט הצידה, באצבע מושטת המורה: החוצה!

פעם בכדורגל כשהיה פנדל השופט היה סופר 11 צעדים מקו השער כדי לקבוע את מקום הבעיטה.

פעם בכדורגל היו מותרים רק שני חילופים

פעם בכדורגל הישראלי היו הצגות כפולות, ולעיתים משולשות, בבלומפילד. משעה 10:30 (שמשון) ועד 15:30 (בד"כ הפועל). הכל בכרטיס אחד.

פעם בכדורגל קורות השערים היו מרובעות ועשויות מעץ.

פעם בכדורגל היו משחקים בשיטת WM שזה אומר:
שוער
מגן שמאלי-בלם-מגן ימני
רץ שמאלי-רץ ימני
מקשר שמאלי-מקשר ימני
קיצוני שמאלי-קיצוני ימני
חלוץ מרכזי

היה נהוג שלמגינים אסור לעבור את קו החצי. זה לא תפקידם.

פעם בכדורגל היתה רומנטיקה. היום יש פירוטכניקה

פעם בכדורגל היו יציעים מעורבים.
פעם כשהיה חילוף ליריבה הינו שרים 'בן זונה יוצא ובן זונה נכנס'
פעם כשהיה נפצע שחקן של היריב הינו שרים 'הוא מת הוא מת הוא מת...'

אני מספיק קשיש כדי להגיד שהייתי גם פעם, ואין לי שום נוסטלגיה לכדורגל של פעם, למגרשי הבוץ והחול של פעם, או לאיצטדיונים המגעילים של פעם.
תודה לאל שהתקדמנו.

פעם כל יציע היה מוקף בגדר עם דוקרנים והיית רואה משחק דרך גדר. כשהיה גול אנשים היו קופצים על הגדרות והרגשנו כמו קופים בכלוב

אני לוקח כל יום את בלומפילד עם גדרות ויציעים אפורים אדומים בלי כסאות שנכנסים 22,000 איש ואתה חושב שאולי תתפוצץ לך הריאה מהדוחק, על בלומפילד של 14,500 מקומות עם כסאות אפורים נוראיים וצהוב במעברים
פעם בכדורגל הייתה נשמה

קל

פעם היה כדורגל גרוע בכל העולם עד שהכסף נכנס
ולאט לאט אנחנו רואים את שאר המדינות מתקדמות ורק אנחנו מעדיפים ללכת אחורה
לכדורגל ברמה של ליגות למקומות עבודה

ככל שהזמן עובר קצב ההתקדמות מתגבר

פעם היינו איכשהו תחרותיים (אני מדבר על ישראל ולא רק על הפועל) כי הפערים לא היו עצומים כמו היום
ואולי זה הדבר היחיד שטוב בפעם

הכדורגל בארץ הולך ונהייה פחות רלוונטי ולולא השיטה החדשה של העפלה לליגת אלופות כנראה שלא הייתה עוד נציגה ישראלית במפעל
בתכלס, אין לכדורגל שום הצדקה בישראל
הכל קומבינה וחובבני, הכל מסריח מבפנים ואם ימשיכו להתעלל באוהדים זה פשוט יביא לחיסולו
לא תחב״צ, לא נגישות, לא זמנים נוחים, לא יעילות בכניסה וביציאה, אין חניות, מחירים שרק עולים, מתקנים ישנים, אלימות משטרתית וגם אלימות האוהדים - אפשר להמשיך להוסיף לרשימה הזאת עוד בעיות והכי חשוב שהרמה פה מתחת לכל ביקורת
ברור שתתגעגעו לפעם, אולי פעם לא היה יותר מידי אבל זה היה המקסימום האפשרי לאור הנסיבות
היום אנחנו מתחת למינימום המצופה

פעם היה שלום תקווה עם שפם ושיערות על החזה שמבצבצות מהחולצה.
היום יש שחקנים עם תספורת ״ילד זין״ שעושים שעווה בתחת.

זה כל ההבדל.

פעם היה לנו את חודורוב טיש שייע פרימו חזום וקלדרון.
פעם היה לנו את הבן של אלוהים כוכב שבתאי גילי ג׳ימי לסרי אינקה ואלי כהן.
פעם היה לנו את אלימלך גרשון דומב אבוקסיס גאבור פישונט וסימרוטיץ׳.
פעם היה לנו את אניימה דאגלס גילי זהבי ושכטר.
מה יש לנו היום???

תאכלס
ולא זאת בלבד, גם כולנו חיכינו לדקה 60 כי ידענו שתקווה לב לב יעלה למגרש וכל המשחק הולך להשתנות.
היום יש לך בניון שחושב שזה פחיתות כבוד לא לפתוח בהרכב

פעם כל משחקי הכדורגל בארץ היו מתקיימים בשבת, בערך באותה שעה
בשעות אחרה"צ ובאור יום מלא,
מהסיבה הפשוטה שבכמעט כל האצטדיונים בארץ לא היו זרקורים,
חוץ מבלומפילד ואצטדיון רמת גן.
אם היה משחק ששוחק בבלומפילד לקראת הערב אחרי רדת החשיכה,
היה כתוב אחרי זה בעיתון "המשחק שוחק לאור זרקורים!"

פעם בכדורגל לא היו מותרים חילופים בכלל. אחרי הרבה שנים הותר חילוף אחד. שחקן שנפצע והיה יכול לעמוד על הרגליים היה עובר לשחק "קיצוני שמאלי סטטיסט".
פעם בכדורגל היה "מגרש" ביתי לכל קבוצה. לנו היה המקדש בלומפילד, מקקי שחקו ב"אצטדיון" המכביה. הפועל ירושליים בקטמון, ביט"ר י"ם בימק"א, הפועל חיפה בקריית חיים, מכבי חיפה בקרית אליעזר, הפועל פ"ת בצד אחד של הכביש ומכבי פ"ת בצד השני.
פעם בכדורגל היה שחקן של הפועל ושחקן של קבוצה אחרת. ידעת מי השחקנים שלך בעונות שעברו, בעונה הנוכחית וקדימה עד סוף הקריירה. ההזדהות עם הקבוצה היתה בלב שלם.
פעם הכדורגל היה משחק עממי, שווה לכל נפש.

יש את זה גם היום בליגה א ומטה

אכן היציעים ומשטחי הדשא השתפרו לבלי הכר, אבל הנשמה שהיתה בכדורגל די נעלמה.

בכדורגל של פעם, ש. גרשון, ע. זועבי, ג. ורמוט, א. שכטר, ב. סהר היו נשארים אצלנו לכל אורך הקריירה שלהם והיו פורשים בכבוד ובאהבה ליציע המכובדים.

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1111111111111111!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!Make Football Great Again

פעם - כמות השידורים היתה מזערית - זה אומר להקשיב לשירים ושערים לשמוע את השדר צועק גול מרהיב של שבתאי לוי ואחכ בערב במקרה הטוב אתה רואה שהדרך של הכדור לרשת היתה יותר בכיוון של דרדל'ה ובמקרה הרע תמונה עגולה של גילי .

פעם היתה דרבוקה
היום סלפי שחקן (+ גלדיולה חדשה...) אצל אופירה , פעם תמונה דהוייה של כל השעירים בג'קוזי של נהר הירדן בטבריה