עזבו רגע עכשיו את השיטה הכללית של המשחק (שהיא זוועה בפני עצמה). השחקנים שמשחקים היום בהפועל לא צצו פתאום משום מקום, כולנו הכרנו אותם לפני כן, והם נראו פשוט הרבה יותר טוב בשנה שעברה. ועדיין הם נכשלים בכל פעולה בסיסית ברמה שחקנים מהנוער לא מפשלים. אחד מהתפקידים המרכזיים של מאמן זה למצוא את התפקוד האופטימאלי לשחקן מסוים (לא תפקיד, תפקוד), כמה דוגמאות שעולות לי לראש לאיך זה לא קורה היום בהפועל: שמואל שיימן לא יודע להשתחרר מלחץ, כל לחץ קטן עליו גורם או לו או למסור אחורה (מה שגורם ללא מעט מסירות ליריב), או לשלוח כדור למעלה שבמקרה הטוב מגיע לחוץ ובמקרה הרע לשחקן יריב. לעומת זאת אחד הדברים שהוא הראה שהוא כן יודע זה כניסה מקו שני להתקפה וטכניקת הגבהה/מסירה לא רעות בכלל. ועדיין היום ראיתי אותו עושה עקיפה שכזו אולי פעמיים כל המשחק, ומצד שני, כל התקפה מתחילה במסירה של וינטרה אליו כשהוא בשטח שלנו?
עופר ורטה הוא פלוס מינוס ההפך, הוא משתחרר מלחץ מצויין, הוא מעביר את הכדור מצויין להתקפה, ושם מצד שני הוא נוטה להגבהות בינוניות ומהלכים מטומטמים, למה כל הזמן מוסרים לו את הכדור כשהוא בהתקפה (ולא אחרי עקיפה חלילה, אל עם 2 שחקנים עליו כשהדבר הכי טוב שהוא מוציא מזה זה פיצוץ לראש של אחד מהם).
עומרי אלטמן שחקן לא מהיר בכלל, ועדיין הוא משחק כשחקן קו לכל דבר, שכשהוא עובר בעזרת הפיזיות שלו את המגן והקשר האחורי, מחכים לו 2 בלמים שיש סוגרים אותו, אין בעיה שישחק בצד, אם הוא חותך לאמצע ומפנה לאחד המגנים את הקו, בסיטואציה הזו אתה פשוט מסרס אותו.
למשה אוחיון יש יופי של כדורים ארוכים, אבל הוא איטי וקשה לו להשתחרר מלחץ, ועדיין הוא משחק ליד החלוצים, איפה שהכי קל ללחוץ אותו והכדורים שלו הכי פחות מועילים.
לקלאודיו בומבה יש טכניקה מצויינת, אבל מצד שני הוא שחקן דיי רך, למה הוא משחק מול מגנים וקשרים אחוריים שאוכלים אותו בלי מלח במקום לשחק שחקן חופשי "בין הקווים"?
לבן רייכרט יש ייתרון אחד מרכזי, הוא מספיק פיזי בשביל לפרק מערכים של קשרים הגנתיים כדי ליצור ייתרון התקפי, למה הוא משחק "בין הקווים" וצריך לרוץ בין בלמים לקשרים האחוריים ולגמור את האוויר על המהירות שאין לו, למה שלא יישב על הוורידים של הקשרים האחוריים של היריב מתחילת המשחק?
_________________ .Hapoel represents being one of the best, falling apart, then fighting to rise where u feel u belong. I am that n that is my same story. This is why I am Hapoel - קרטיס קלי.
In Rabash we trust
|