kobster כתב:
19 כתב:
ב2003 אחושרמוטה רצנו לאליפות. אם היינו מנצחים 3 מחזור אחד לסוף, היינו מגיעים למחזור האחרון מהמקום הראשון.
ולא היינו באחד משלושת המקומות הראשונים רוב,העונה, היינו 1-2 רוב העונה. מכבי היו הרבה מאחורה רוב העונה.
זה לא שהגענו שני מחזורים לסוף עם פיגור 5 וסיכוי תיאורטי.
את הסיכוי איבדנו בתיקו מול הפועל פ"ת בבית.
מכבי היו הרבה מאחורה רוב העונה והשינוי שלהם היה במשחק המפורסם שקלינגר ספסל את נמני בקרית אליעזר והם ניצחו שם. אז גם התחיל המומנטום שלהם, שרק התעצם עם הפציעה של דגו והחזרה של נמני לעמדת המושיע שסחב אחריו את הקבוצה. אולי זה רק אני אבל אחרי הדרבי שהפסדנו 1-0 היה לי ברור שזו לא העונה שלנו, גם אם היה לנו סיכוי תאורטי. הסיבוב השלישי שלנו היה זוועה להזכירך. גירדנו תיקו בפוקס בקללה בבעיטה היחידה שלנו לשער (או יותר נכון בנגיחה), שיחקנו זוועה בתיקו בדרבי והצלחנו להפסיד שני משחקים ברציפות (נתניה בבית וללוזונים בחוץ) ועדיין להישאר איכשהו בתמונה כי גם מכבי ובעיקר חיפה איבדו נקודות. אז נכון שהמשחק מול בית"ר היה יוצא דופן אבל גם בו אחרי שכבר הובלת 4-0 הלכת אחורה כשאתה יודע שהאליפות כנראה תוכרע על הפרש שערים.
לא יודע, אני הייתי סקפטי מאוד בעונה הזו, הרבה בגלל המומנטום שמכבי נכנסו אליו.
השנה הכל יוכרע בפלייאוף העליון עם 10 משחקים שכל אחד מהם הוא פוטנציאל לגמר גביע. העובדה שמכבי עשו במכנסיים בכל משחק גדול מאז הדרבי האחרון נותנת סיבה להיות אופטימי.
היכולת שלנו ירדה כשדומב(שהיה בכושר שיא)וגרשון נפצעו וגמרו את העונה.לתפקיד הבלם הורד הולמאי(שגם הוא נפצע וגמרו את העונה)שהיה חסר בקישור.הבלמים שלנו היו הלל הזקן וחלפון.
למרות זאת בסיבוב השלישי חזרנו להציג יכולת לא רעה(ואפילו הובלנו את הליגה)עד המשחק נגד פ"ת.
מה שהכי מרגיז,שנגד פ"ת כבשנו כל כך מוקדם,וכולם היו בטוחים שאנחנו הולכים לרמוס אותם.
האמת שאת המכה הכי גדולה קיבלנו בתיקו נגד ראשון במקדש במחזור הלפני האחרון של הסיבוב השני(בעיקר בגלל המזג האוויר).נצחון במשחק הזה,והיינו גומרים את הסיבוב השני במקום הראשון.והיינו מארחים את חיפה.