מספר הערות בנוגע לפסקה הבאה:
ציטוט:
דיאלוג עם גזענים כמוהו כמתן לגיטימציה לקיומם. בעצם קיום הדיאלוג מתרחש גם תהליך של אשרור הזהות של בן השיח. אין דוגמא טובה יותר ממאורעות טדי בכדי להמחיש את זה: הסיבה לכך ש-17,000 אנשים מרשים לעצמם ללהג שירים גזעניים נעוצה באופן שבו האנשים האלה מתקבלים בחברה קבלה מלאה. הם כמובן לא היחידים. כמעט בכל מעגל חברתי בישראל יימצאו גזענים, לאומנים, קסנופובים והומופובים. הם נמצאים במקומות מרכזיים בתקשורת (אברי גלעד, מנחם בן, עירית לינור ורבים אחרים), בתרבות (אריק סיני, אריאל זילבר, עמיר בניון ועוד) ובטח ובטח שבפוליטיקה ובספורט (הרשימה היא כמעט אינסופית). האנשים האלה נמצאים במקומות שלהם משום שהעמדות שלהם לא נתפסו אף-פעם כבלתי נסבלות. בחברה קטנה כמו ישראל, לכל אחד יש בחוג החברים, המכרים או אפילו המשפחה כאלה שיבטאו עמדות כאלה בקול רם. הצורך שלנו להבליג או להיכנס לדיון בשל הקשר האישי הופך את העמדות הללו לברות שיחה. כש-ת' מאולטראס סט פאולי גילה את מדי האס.אס בארון של הסבא שלו הוא ניתק עימו מגע וסירב לכל הידברות מאז שהיה בן 15.
אתה לא יכול להכליל את כל אוהדי ביתר וליתר דיוק את כל הנוכחים באיצטדיון.
אני יכול להסכים עם הדעה שלך אם מדובר באנשי הימין הקיצוני, אבל במקרה הזה אני מעריך
שחלק קטן של אוהדי ביתר נמנה על הימין הקיצוני. רוב האוהדים שלהם הם ליכודניקים ויש גם כאלה מקדימה
ושמאלה מזה. יש גם ערבים שהם אוהדי ביתר.
אם אתה מתכוון שאני למשל, כאיש מפא"י ותיק, צריך לנתק קשר עם קרוביי וחבריי מצביעי הליכוד הרי שזו אמירה מסוכנת שכן הם חלק נכבד מהעם והם בוודאי שאינם גזענים ומסוכנים בדומה לניאו-נאצים שאתה כותב עליהם בבלוג שלך.