פורום השדים האדומים

כל התגובות באשכול הזה וגם באשכולות האחרים ובכלל במדיה כמו בנוגע לאבוקסיס היו כל כך צפוים. כל כך אנושים ואולי לכן כל כך צפוים.
תגובות של "זיכרון של דג".
זיכרון של דג לכך שממש כמו פרגוסון במשחקים מסוימים היה נסיון מוצדק לעבור משחק איכשהו. ומוצדק בהרבה מאשר אצל פרגוסון שמעולם לא התמודד עם קבוצה ברמת כושר כזו שעוד לפני המחצית שובקת (פלזן בבלומפילד).
זיכרון של דג לכך שהשחקנים שנבחרו לשחק ירודים. הייתי רוצה לראות מה מאמנים אחרים היו מפיקים משושן-פטקוביץ.
זיכרון של דג לכך שהדרבי קרוב.

ומה בכל זאת למדנו מהמשחק ?
גורדנה - עוד משחק עם מהלכים מעודדים. כבר במשחקים הראשונים שלו אצלנו החוצפה החיובית שלו בלטה והזכירה את זו של זהבי בטרם נהפך לכוכב.
דג'מבה - מה שמדאיג הוא האדום. נעזוב כשלים במהלכים מסוימים, אבל הוא אמור להיות מנוסה וחכם. ממש ההפך מאדום מיותר די רחוק מהשער.
אוהדים רבים והמדיה - מחזקים שיש להם זיכרון של דג. לגבי האוהדים טבעי, לגבי המדיה מביך אם כי ידוע. לדוגמא, לשגיא יש יומרה להיות משהו מעבר לתגובות מעמיקות על רקע של ארוע נקודתי. אם לגבי הפשלה של הפועל יש הסברים לפשלה שלו אין הסברים.

רמי יצהר הבהמה מכסח את הפועל בגל"צ ואפילו לא טורח להגיד שזה היה בהרכב משני עם 10 שחקנים ברוב המשחק.
זה מה שכולם רואים.
ההתבזות אתמול היא בושה וחרפה. יש לנו קבוצה עם כבוד ועם מוניטין באירופה. לפחות היתה.
אין בעיה להפסיד. אפילו לקבל בראש. גם מותר לתת לשחקנים לנוח, אבל החוצפה לעלות בהרכב ניסיוני ומגוחך כמו אתמול, והזלזול במפעל הזה, עברו את הגבול.
למה מי אנחנו שנזלזל במפעל הזה?
גועל נפש.
על המשחק עצמו אין מה להרחיב, והוא לא אינדיקציה לכלום.

טעות קשה של יוסי להעלות הרכב כזה לפני דרבי. זה בסדר לתת מנוחה לשחקן כזה או אחר, אבל התפרקות כמו של אתמול מביאה אותנו לדרבי במצב מאד שברירי. אני כבר לא מדבר על העובדה שאסור לנו להתבזות בצורה כזו גם אם עולים עם הנוער.