פורום השדים האדומים

כן, אה. אם זה אחד המשתמשים כאן שמצא אותו ככה זרוק, למה הוא לא יצר קשר בפרטית עם המשתמש להודיע לו ולתאם החזרה ובחר במקום להחזיר אותו לתיבת הדואר שלו?

אולי זה אלירן עטר

כן, אה. אם זה אחד המשתמשים כאן שמצא אותו ככה זרוק, למה הוא לא יצר קשר בפרטית עם המשתמש להודיע לו ולתאם החזרה ובחר במקום להחזיר אותו לתיבת הדואר שלו?

אני מניח שלכל אחד כמעט יש לפחות סיפור אחד על הנושא הזה, ובכל זאת, שני סיפורים אישיים קצרים: הראשון, על ארנק ששכחתי על גג הרכב, נפל ואבד. קיבלתי שיחת טלפון מן המוצא הישר שלא ביקש דבר. באתי, קיבלתי ואחר כך שלחתי אליהם זר פרחים.
הסיפור השני קרה לרעייתי שאיבדה את ארנקה בקניון. קיבלה שיחת טלפון מן המוצא, שהמתין לה במסעדה בקניון עם משפחתו. כשהגיעה אליו, כולה אסירת תודה, הוא דרש (דרש! ) בקבוק שמפניה כתנאי להחזרת הארנק. אשתי אמרה לו שהיא לא יכולה לקנות (ארנקה היה אצלו), אז הוא שלף את כרטיס האשראי מן הארנק, נתן לה, ואמר: עכשיו את יכולה. אז היא הלכה, חזרה עם בקבוק שמפניה, וקיבלה את ארנקה בחזרה.

בואנה הייתי עוקר לו עין. איזה מזדיין, איזה מנוול. הוא היה ילד? (בכל זאת איזושהי הנחה על חוסר בגרות..)

אני מניח שלכל אחד כמעט יש לפחות סיפור אחד על הנושא הזה, ובכל זאת, שני סיפורים אישיים קצרים: הראשון, על ארנק ששכחתי על גג הרכב, נפל ואבד. קיבלתי שיחת טלפון מן המוצא הישר שלא ביקש דבר. באתי, קיבלתי ואחר כך שלחתי אליהם זר פרחים.
הסיפור השני קרה לרעייתי שאיבדה את ארנקה בקניון. קיבלה שיחת טלפון מן המוצא, שהמתין לה במסעדה בקניון עם משפחתו. כשהגיעה אליו, כולה אסירת תודה, הוא דרש (דרש! ) בקבוק שמפניה כתנאי להחזרת הארנק. אשתי אמרה לו שהיא לא יכולה לקנות (ארנקה היה אצלו), אז הוא שלף את כרטיס האשראי מן הארנק, נתן לה, ואמר: עכשיו את יכולה. אז היא הלכה, חזרה עם בקבוק שמפניה, וקיבלה את ארנקה בחזרה.

אני מניח שלכל אחד כמעט יש לפחות סיפור אחד על הנושא הזה, ובכל זאת, שני סיפורים אישיים קצרים: הראשון, על ארנק ששכחתי על גג הרכב, נפל ואבד. קיבלתי שיחת טלפון מן המוצא הישר שלא ביקש דבר. באתי, קיבלתי ואחר כך שלחתי אליהם זר פרחים.
הסיפור השני קרה לרעייתי שאיבדה את ארנקה בקניון. קיבלה שיחת טלפון מן המוצא, שהמתין לה במסעדה בקניון עם משפחתו. כשהגיעה אליו, כולה אסירת תודה, הוא דרש (דרש! ) בקבוק שמפניה כתנאי להחזרת הארנק. אשתי אמרה לו שהיא לא יכולה לקנות (ארנקה היה אצלו), אז הוא שלף את כרטיס האשראי מן הארנק, נתן לה, ואמר: עכשיו את יכולה. אז היא הלכה, חזרה עם בקבוק שמפניה, וקיבלה את ארנקה בחזרה.

בואנה הייתי עוקר לו עין. איזה מזדיין, איזה מנוול. הוא היה ילד? (בכל זאת איזושהי הנחה על חוסר בגרות..)

לא, הוא לא היה ילד. ההיפך. לפי התיאור שלה היה מדובר באדם בן 60 לפחות, ומי שישבו לידו במסעדה ולמדו כיצד צריך להתנהג, היו כנראה נכדיו.
לדושי - היא לא הספיקה לבטל את כרטיס האשראי. זה קרה די מהר (היא עדיין היתה בקניון כשהוא התקשר אליה).
ולג'וסוס - אתה מבין כמובן שזה בכלל לא עניין של כסף. את הפרחים שלחתי בשמחה ועם הרבה אהבה, ואילו לגבי השמפניה - אני מאחל לנבלה שכל החיים שלו ייהנה רק מהגזים...

באמת שאני לא מבין איך בן אדם נורמטיבי שמצא ארנק יכול לקחת משם את המזומנים.
הרי ארנק זה אישיות, יש שם תעודת זהות, אשראי, תמונות וכל מיני כרטיסים. זה סוג של השתקפות חומרית של בן אדם. איך אפשר להוציא מארנק כסף אני לא מבין.

באמת שאני לא מבין איך בן אדם נורמטיבי שמצא ארנק יכול לקחת משם את המזומנים.
הרי ארנק זה אישיות, יש שם תעודת זהות, אשראי, תמונות וכל מיני כרטיסים. זה סוג של השתקפות חומרית של בן אדם. איך אפשר להוציא מארנק כסף אני לא מבין.

בתקופה של האוניברסיטה מצאתי פעמיים ארנק ומסרתי אותם לביטחון.
אחרי זה הצטערתי שלא הסתכלתי בארנק, על מנת למצוא פרטים של בעל האבידה, לאתר אותו ולהחזיר לו.
כי במדינה שלנו גם על עובדי ביטחון אי אפשר לסמוך שלא יוציאו את הכסף/האשראי ויחזירו רק עם שאר הדברים שנשארו בארנק.