מתוך הטור הגדול ביותר של איפי טומבי שהועלה על הכתב, אי אז בשנת 2007:
המדריך לדרבאי המתחילצפרא טבא לך, מסאי עול-ימים, וברכות מוזונגו על ראשך המקורזל. נכבדי הסוואנה גאים לחזק את ידיך לקראת יום א' הגדול, שבו צפוי לך טקס חניכה מרגש במסגרת הדרבי הראשון בחייך. מסאי, זכור! ניצב אתה בשערי הפרדס, על סיפה של מסורת עתיקת יומין, אבן יסוד בתרבות הסוואנה! אין בכוונתינו, חלילה, להשפיע - ולו באופן מזערי - על שיקולי בחירתך במחנה הנכון לעת מלחמת בני-אור בבני-צהובת; עם זאת, בחירה נבונה תיטיב עם תקינות מהלך חייך מכאן ואילך. אי-לכך, הנך מתבקש לעיין בכובד-ראש ובשום-שכל בדברים הבאים, שיש בהם כדי לסייע בידך לצלוח את סמבטיון בלומפילד הגועש ואף לצאת הימנו בראש מורם ובשירת הוווווווווווווווו, אני אדום בנשמההההההה, יאללה הפועל מלחמממממההההה - אך צר לנו, נסחפנו קמעה. הקדמנו את המאוחר. נפתח, אפוא, בכמה מושגי יסוד.
שורשים היסטוריים - מאבקי דרבי רבי-עזוז נודעו לתהילה כבר בימי המקרא, ככתוב:
א וְרָחַבָת מָכָּבִּי סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי הַפּוֹעֵל: אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא.
ב וַיֹּאמֶר הַאָדוֹם הַגָּדוֹל אֶל-אַבּוּקְסִיס, רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ, אֶת-מָכָּבִּי וְאֶת-אוֹהַדֵיהַ בְּנֵי-שָחַץ.
ג וְסַבֹּתֶם אֶת-הָרָחַבָה, כֹּל הַקִישוּר הַדֶפֵנְסִיבִי וְגִילִי וֶרְמוּט; כֹּה תַעֲשֶׂה, שִישִים דָקוֹת.
ד וְשִׁבְעָה אוֹהַדִים בְּשָעַר חֲמֵש יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים, מְאָחוֹרֵי שָעַר הַצְהוֹבֶת, וּבַדָקָה הַשִבְעִּים תָּסֹבּוּ אֶת-הָרָחַבָה שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהַאוֹהַדִים, יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת.
ה וְהָיָה בְּהָרִימְכֶם קֶרֶן מִשְמֹאל, כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת-קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל-הָאָדוּמִים, תְּרוּעָה גְדוֹלָה; וְנָפְלָה חוֹמַת מּכָּבִּי, תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָחַלוּצִים לנְגִיחָה, אִישׁ נֶגְדּוֹ.
ו וַיַּשְׁכֵּם אַבּוּקְסִיס בַּבֹּקֶר; וַיָּבוֹאוּ הַאָדוּמִים בְּלוּמְפִילְדָה, וַיִיפָּתָּח הַדֶרְבִּי בּסְעָרָה גְדוֹלָה.
ז וְשִׁבְעָה אוֹהַדִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיֹּבְלִים, הֹלְכִים הָלוֹךְ, וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת; וְהֶחָלוּץ אוֹגָבּוּנָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְיִגְאָל אַנְטֶּבִּי בַמְאַסֵּף.
ח וַיָּסֹבּוּ אֶת-מָכָּבִּי, פַּעַם אַחַת, וַיָּשֻׁבו הַמַּחֲנֶה, וַיְשַחָקוּ זָהִיר וַיֶלְכוּ עָל מִתְּפָּרְצוֹת; כֹּה עָשׂוּ, שִישִים דָקוֹת.
ט וַיְהִי בַּדָקָה הַשִבְעִים, וַיָּסֹבּוּ אֶת-מָכָּבִּי כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה, שֶׁבַע פְּעָמִים; וַיְהִי בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית, תָּקְעוּ הַאוֹהַדִים בַּשּׁוֹפָרוֹת; וַיֹּאמֶר אַבּוּקסיס אֶל-הָעָם הָרִיעוּ, כִּי-נָתַן הַאָדוֹם הַגָדוֹל לָכֶם אֶת-הָצְהוּבִּים.
י וַיָּרַע הָעָם בּשָעַר חַמֵש, וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת; וַיְהִי כִשְׁמֹעַ ֹשָעַר שֶבַע ושָעַר שְתָּיִים אֶת-קוֹל הַשּׁוֹפָר, וַיָּרִיעוּ תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וַתִּפֹּל חוֹמָת מָכָּבִּי תַּחְתֶּיהָ.
יא וַיַּעַל אוֹגָבּוּנָה לְקֶרֶן וַיִנְגָח לָפִּינָה הֹשְמָאלִית, וַיָבְקִיעַ.
יב וַיָפוּצוּ הַצְהוּבִּים לִמְאוּרוֹתֵּיהֶם בְּיוּדָּה הַמָכָּבִּי וְרָמָת-אַבִיב גִימֶל אֲבֵלִים וַחָפוּיֵי רֹאש; וַתִּשְקוֹט הַאָרֶץ אֲרְבָּעִים שָנָה, כִּי נָפְלָּה אֵימַת אָדוּמִים עַלֵיהֶם. (אדומים א' פרק כ"ב, פס' א-י"ב)
מקום האירוע - קרני-חיטין, אז'ינקור, הייסטינגס, ווטרלו, אל-עלמיין, דיין-ביין-פו - זירות-קרב מכובדות, אך מחווירות כולן נוכח הדבר האמיתי. תשומת-לבך מופנית אל מפת בלומפילד שלהלן (במקור תמונה של מפת בלומפילד מתוך אתר "לאן"). היכן נשב, שואל אתה בוודאי. סמוכים ובטוחים אנו, כי הילת גיבורים בני-חייל - זו המתנשאת כנחשול עצום מהשערים 4 ו-5, ושוטפת את השערים 7 ו-2 – ממלאת אותך התרוממות-נפש ותחושת התעלות, ומהווה תשובה מספקת; אך אם עדיין מנקר הספק, תן עיניך במעוז הסיטרא-אחרא שבשערים 10-11. כעת שווה בנפשך מראה נורא של המוני אורקים וטרולים מוסתים, הסוגדים בשירת פיגולים לכוכבם מחוטט-הפנים, וכל כולם אפופים בקרינה רעילה וצהובה כגז חרדל. שמור על בריאותך, מסאו-פולני חביב! חושה לשערי הפועל!
מה נלבש - היום הרת עולם. שני אזורי-חלציים ניתנים לבחירתך, לפני צאתך אל המערכה: האחד ארגמני-בוהק, והשני צהבהב-חולני. נדמה, כי ההתלבטות - מיותרת בעליל היא, אך בכל זאת נגייס לעזרתנו כמה הגדרות ממילון אבן-קלדרון:
אָדום, אָדֹם [ת'; אֲדוּמה, אֲדוּמים, אֲדוּמות] <אדם> 1. [תנ] צֶבַע בַּעַל אורך הגל הארוך בּיותר בִּספֶּקטְרוּם האור הנראֶה בּקֶשת הצבָעים; 2. [תנ] כַּצֶבע הדם; 3. [עח] (בּהשאלה) צֶבַע המשַמֵש כבּיטוּי לנִשְגַבוּת ועוֹז-רוּחַ, סִמְלָה של קבוצה תל-אביבית נֶאֱדֶרֶת ורבת-הוֹד.
צָהוב [תמ] [ת'; צהוּבה, צהוּבים, צהוּבות] <צהב> 1. (ל-) שׂונֵא, מסוּכסך, בּעל רֶגש חזק של חוסר אהדה, כּועֵס, רוגֵז, מָכּבִּיסט, 2. [תנ] כַּצֶבע הבִּילִירוּבִּין בגוף, לאחר עִבּוּד כִּלְיָיתִּי.
אין צורך להוסיף דבר, אנו מקווים.
את מי נזהה בקהל - שני המחנות מתהדרים באוהדים מפורסמים.
הפועל: שמשון הגיבור, וינסטון צ'רצ'יל, אלברט שווייצר, אלברט ואריק איינשטיין, מהטמה גנדי, עלי מוהר, דוד ופולה בן-גוריון, הדלאי למה, קלינט איסטווד, א.ד.גורדון, נלסון מנדלה.
מכבי: דידי הררי.
למה נייחל - טילי SAM (surface-to-air missile) אדומים אינם מחזה נדיר במשחקי הפועל, ונזכיר את הריפעטיל המיתולוגי מקטמון. הופעתם לעת דרבי משמחת במיוחד, בין אם ינחתו ברשת צהובה ובין אם יחלפו בשריקה מעל המשקוף וימעכו פני אישיות מוניציפלית בכירה.
כיצד ננהג בסופו של יום - בניגוד לאספסוף הצהוב, שלאחר הפסדיו המרובים נוהג לזנב באליליו ברוב פרץ וצווחה ואף ליידות גורמטים כבדים ביו"רו המקריח - נצא אנו מהאצטדיון בראש מורם ובשירה אדירה, ולא חשוב כלל כיצד יסתיים המשחק; שכן, לנצח תישמר בלבבות רוממותה האדומה והנצחית של קבוצתנו הכבירה, העילאית, השגיבה ובעיקר המסאו-פולנית! ואם אתה כבר שם, מסאי יקר - אנא השתדל לתפוס מילה עם שליחנו הנערץ לארץ הקודש, ה"ה איבזיטו אוגבונה, ולמסור לו ד"ש מהצ'יף ומצ'וקודי גם.
