zevik כתב:
השורקי בוז מביכים.
כששרים לפני המשחק, שורקים בוז.
תחילת משחק, בוז.
בפיגור 1-0, הבוז נחלש משמעותית, כי אז מכבי די שנואה.
בפיגור 2-0, אין בוז, כי אז כבר ממש מתעבים את מכבי.
כשהמשחק מתחמם ויש קצת מכות, העצבים עולים, וזה לא ממש לעניין לשרוק בוז עכשיו.
חוזרים ל2-2, אפשר לחזור לשרוק בוז, מכבי אחלה חבר'ה ולא לעניין לקלל ככה.
אני לא שר שירי שואה ואני גם לא שורק בוז.
לפעמים זה ממש קשה לי לא לעשות את שניהם.
קשה לי לא לשרוק בוז כששרים את זה לפני המשחק.
וקשה לי לא לשיר את זה כשמכבי מובילים 2-0.
מה לעשות אני בנאדם.
אני שונא ומתעב את שירי השואה, אני הכי שונא ומתעב אותם שהם תופסים אותי לא מוכן ובעצבים וגורמים לי להצטרף למקהלה. זה לא חוכמה לתפוס אדם בשעת צערו ו 2-0 למכבי זו שעת צערם של הרבה אנשים.
היום אני ממש מקפיד לא להצטרף וזה באמת דיי קשה לי וברגעים האלה אני הכי שונא את השירים האלה כי כוס אמק בא לי לצעוק ולקלל ואין לי איך.
אני דיי בטוח שיש עוד כמה אלפים כמוני בבלומפילד, חלקם שורקים בוז וחלקם לא כמו שחלקם בשעות משבר או בשעות של אטרף (כמו ה 2-2 של בן) שרים שירי שואה וחלקם לא, זה בסדר זה אנושי.
אני הכי שונא שירי שואה כשאני שר אותם!