פורום השדים האדומים

מה מנע מכם להוריד את זה?
זה מגודר?

לא יודע מה היה יותר גורם לו לנוע באי נוחות בארונו - הצעיף הצהוב, או הסיפא של דבריך.

מהמר שדווקא השני.

מכבי, אין גבול לחוצפה.

http://instagram.com/p/hQgytwtexC/#

ניכוס, לא ניחוס. ניחסנו אותו מספיק לאורך השנים.

היה ברור שיגיע ניכוס של אריק לאוהדי הפועל. שום חוצפה ושום בטיח. אפילו אריק לבש מדים של מכבי (נדמה לי) בסרט עיניים גדולות (נדמה לי).

"אין גבול לחוצפה". שוין.

יום אחד אריק הציע לי לבוא לראות איתו משחק כדורסל של מכבי נגד קבוצה יוונית הייתי בהלם, אריק הגדול מזמין אותי אליו לבית לראות משחק .
הגעתי והתיישבתי, ושכחתי לגמרי שהוא אוהד הפועל , חשבתי שהוא צפה כזה כמו שכל המדינה רואה מכבי בחמישי.
אני עודדתי את מכבי, ואז הוא מסתכל עליי ואומר "אתה באמת רוצה שמכבי ינצחו?" אמרתי שכן ופתאום הבנתי את הטעות שלי . הוא התעניין לדעת איך הגעתי לאהוד אותם דווקא,
אמרתי שזנ משהו ישן מימי רמלה, והוא אמר שזה מתקבל על הדעת. ואז הבנתי איזה טעות עשיתי שבכלל האתי לראות איתו משחק של מכבי.

אז את מי הוא עודד?

הוא אמר לי שהשורשים שלו בכפר ביוון, אז הוא מעודד את היוונים. אם מכבי היו משחקים נגד טורקים, אז השורשים שלו היו הופכים להיות מאיסטנבול.

בעוד שבועיים יש דרבי בכדורגל, ואני בלחץ כבר מעכשיו. אוהדי מכבי בטח כועסים עליי כשהם קוראים את השורות האלו, ואולי קצת מקללים ושונאים.
לא צריך חברה, מי כמוכם יודעים מה זה לסבול. העשור האחרון הפועל נתנה לכם בראש בללי הפסקה.

טוב המוספים של ידיעות וכמובן מעריב מרגשים. קראתי את הטור הדרמטי. לא יודע למה זה נכנס בו, חצי מהדבר זה מכתב אהבה להפועל. בחצי השני רואים הרבה אריק קלאסי, ולצערי רואים גם המון תסכול.

הנה כמה פנינים , במיוחד עבור אלה שמנסים להפוך אותו ל"אוהד כל הקבוצות עם זיקונת לאדום "

מוני מושונוב


ומהטור עצמו :

כל משפט פתיחה שאבחר לא יצליח להעביר אחוז מהרגשות, כל פיסקה שאוסיף לא תעביר באמת את התחושה, כל תיאור לא באמת יצליח לתאר את הדבר האמיתי, אבל גם מועדון הכדורסל של הפועל תל אביב צריך להיפרד משחקן העבר שלו, אריק איינשטיין.
אריק היה החבר ה-1000 של עמותת הפועל אוסישקין תל אביב, לנו כהנהלה, ההצטרפות שלו נתנה המון כוח, הרגשנו שאם אריק איתנו – אף אחד לא יעצור אותנו.
עם אריק יצא לי לשוחח פעמיים , האחת קצת לפני שהצטרף לעמותה, בעזרתו של יהלי סובול, שיחה קצרה ועניינית שבה החמיא לי אריק על האומץ לעשות את הצעד ואפילו אמר "אני מעריץ שלך" בין הדברים, הסביר איך הסבלנות שלנו זה מה שעושה לו טוב ואיחל להמשך ההצלחה של המועדון, אך השיחה השנייה היא שיחה שאקח איתי לכל חיי.
זה היה לא כל כך מזמן, קצת פחות משנה, עבדתי עם חבריי על הפרוייקט החדש "לאה קטמין" בין לבין אמרנו – מוזיקה והפועל זה תמיד קשור לאריק, בוא לפחות ניידע אותו, מה יהיה – יהיה.
החלטנו לנסות את מזלנו, יחד עם בת זוגתי וחבר נוסף קפצנו לדירה של אריק, דפקנו בדלת וסימה פתחה, ריח של עשן ייצא מהדירה וסימה שראתה את כולנו לבושים בבגדי הפועל מיד חייכה ואמרה לנו "אריק קצת לא מרגיש טוב כרגע, אוי חבל, כמה שהוא היה שמח לשבת איתכם… מה הטלפון שלך בחור?" שאלה אותי ומיד נתתי לה את המספר והתנצלנו על כך שהטרדנו אותה בביתה.
חלפה שעה, אספנו את נטע גופן נגן הבס של לאה קטמין מהאולפן ונסענו לכיוון הבית שלי ביפו, לפתע שיחה ממספר לא מזוהה, אני עונה.
"מאור? מדבר אריק" מיד העברתי את השיחה לרמקול כדי שחבריי באוטו יוכלו גם להאזין ולהשתתף בשיחה. השיחה התחילה בכך שהצגתי את עצמי וסיפרתי לו על הפרוייקט של לאה קטמין, ואמרתי לו בין הדברים "אין לנו באמת מטרה בשיחה הזו, רק רצינו ליידע אותך ראשון על הפרוייקט" אריק התלהב מאוד מהרעיון, החמיא מאוד לקהל של הפועל, לשירים שלנו והתחיל להתעניין איך נוצרים השירים שלנו כקהל ואיך זה עובד, "אתם מאלו ששרים בלי חולצה גם שיש גשם?" שאל וצחק.
הוא התנצל עשרות פעמים על כך שהוא אינו יכול לקחת חלק מהפרוייקט שלנו, חזרתי ואמרתי לו שאין לו על מה להתנצל וזה בכלל זכות עבורנו לדבר איתו "תודה רבה, אתה מקל עליי" ענה בצניעות אופיינית.
כך התנהלה שיחה של 5 דקות, שחשבתי שאני בא לנתק את השיחה, אריק המשיך:
"אני זוכר שבאתי לבקר אותכם באוסישקין בזמן המאבק שלכם, אתם ילדים שגורמים לי לחייך, אנשים לא מבינים מה זה היה אוסישקין עבורנו הא? אבל עזבו עזבו ראיתם אתמול את ולנסיה? איך ההוא נתן שלושער? איך השם שלו? הראשון מהלך כדורגל ששנים לא ראיתי, ומה יהיה עם קרטיס קלי? הוא חייב להיות יותר חזק בצבע, יש קבוצה טובה, אדלשטיין מאמן מצויין.. אני מבין שכבר מתקדמים עם האולם הביתי, איפה זה? בדרייב אין נכון?"
אנחנו, שכבר הגענו לבית שלי, נשארנו ברכב ושוחננו, 4 אנשים מול איש אחד, בשיחה ערה ועיניינית.
השיחה עברה לשמעון גרשון "תאמינו לי כואב לי, אני אוהב את שמעון עד היום, צריך צריך לסלוח לו, הבית שלו זה הפועל" ושלא הסכמנו איתנו הוא לא נפגע אלא הבין " אני יודע, זה קשה לכם, אולי בגלל הגיל אני יותר סלחני כבר" ושוב הנושא גלש למוזיקה "אתם יודעים מה השיר הכי יפה? הנה הם באים השדים האדומים (התחיל לזמזם אותו) הוא שיר אהבה נהדר לקבוצת כדורגל, אני מתרגש שאני שומע אותו"
השיחה נמשכה 45 דקות שלמות, על עשרות נושאים בשיחה נעימה ומנומסת, כאשר הוא מקשיב לכל אחד מאיתנו ומתייחס בשיא הרצינות לכל מילה. כנראה שזה היה אריק, וכנראה שבגלל זה הוא נכנס לכל כך הרבה לבבות. וככה אני מצליח להעביר את הניסוח הפעם, כי זה באמת קשה.
את המילים לא מצאתי, אז פשוט שיתפתי סיפור אישי.
לצערי, את החלום של לראות את אריק באולם הכדורסל החדש לא נזכה לראות, אבל לפחות מהיום כולנו יודעים איך יקרא האולם הביתי החדש שלנו-
"אולם הפועל ע"ש אריק איינשטיין"
משפחת הפועל תל אביב נפרדת מהאוהד מספר 1, אריק איינשטיין, שגרם לכולנו להבין מה זה להיות אוהד הפועל תל אביב, הלך מאיתנו.

זה צעד אלים ואגרסיבי שלהם.
הם היו יכולים לעשות עוד 67 דברים אחרים כדי להראות שהם כואבים את מותו.
לא חייבים לשים לו על הקבר צעיף שלהם.

וואו יש צעיף של מכבי על הקבר של אריק?
שומו שמיים !!
חוצפה, ביזיון, פרובוקציה, יאללה יאללה כולה צעיף של אוהדי מכבי.
אריק אינשטיין מעבר להיותו אדום גם היה דמות ציבורית מפורסמת.
ההשוואה פה למוני פנאן היא הזויה.
זה בדיוק כמו שחס וחלילה אם אולמרט ימות, ישימו צעיף של הפועל על קברו.
לא יקרה כלום.

אולמרט מזוהה עם בית"ר כמו שאריק עם הפועל? בחיים לא.
פרובוקציה זולה ומגעילה.

מדוע לא?
כי אולמרט לא שר שירים על בית"ר?
אולמרט לא דמות ציבורית?
ובכל מקרה ההשוואה זאת לא הכוונה, הכוונה שלי היא שלא קרה כלום ולא צריך לעשות מהומה מצעיף אחד שהונח על הקבר.