פורום השדים האדומים

מחזק את ידי המשפחה

יהי זכרו ברוך

מבחינתי,הם תמיד היו שם,הרבה לפני שידעתי את שמם או מי הם ומה הם.
עם השנים הכרתי אתכם קצת יותר וכאילו הכרנו שנים רבות.
בעיניים שלי אתם זה הפרצוף ,מה שמסמל את כל מה שטוב באוהדי הפועל תל אביב.
עכשיו צחי נשאר לבד אבל כל המשפחה האדומה מאחוריו.
דמותו של צחי תשאר כחלק מהנוף של שער שבע עוד הרבה מאוד זמן.
יהי זכרו ברוך

עצוב מאוד
יהי זיכרו ברוך

יש דברים שלא משנה כמה תבין ותדע שהם מגיעים, כשהם מגיעים המח פשוט לא יכול להבין אותם.
בתור אוהד שגדל אל תוך שנות ה90, תמיד ידעתי מי זה צחי בן פורת, אבל זכיתי להכיר אותו באופן אישי בנסיעה למשחק בוינה. שלושה ימים בילינו יחד, 15 שנים הבדל ביננו כאילו לא היו. היה מדהים לראות את החיבור הטבעי שלו עם כולם, צעירים, ותיקים. בשלושת הימים האלה למדתי ממנו המון, שמענו המון סיפורים, הוא לא הפסיק לרתק אותי במה שהיה לו לספר על הפועל. יש דברים שקורים שאי אפשר להסביר, ואחד מהם זה את החיבור הזה שהרגשתי לצחי אחרי הנסיעה הזאת. הוא פשוט שבה אותי. אחרי הנסיעה שמרנו על קשר. לא חברים הכי טובים, בכל זאת כל אחד בסטטוס אחר בחיים, אבל טלפונים מדי פעם, אס אמ אסים פה ושם, מפגשים לפני משחקים. הפעם האחרונה שזכיתי לראות אותו היתה בדרבי הראשון של השנה הזו, שהתרחש ממש כמה ימים לאחר יום ההולדת שלו. צחי, שהתעקש להגיע לבלומפילד כל זמן שמצבו איפשר לו, התקשר וביקש ממני להגיע בדחיפות לגדר שבין שער 5 לשער 7, ופשוט ביקש חיבוק. חיבקתי אותו דרך הגדר אבל זה לא הספיק לו, הוא פשוט פנה לסדרן, הסביר לו את מצבו וביקש שיתפתח את השער ויתן לי לעבור. הסדרן כמובן לא יכל לסרב, עברתי אליו והיתה לי צמרמורת. אחרי זה, הניצחון היה שולי.

בימים האחרונים, כשהבנתי מנועם (שוב נועם, תודה) שהמצב קשה, לא הפסקתי לחפור בהודעות שצחי כתב לאורך היסטוריית הפורומים. מדהים כמה זהב האיש כתב. יש כ"כ הרבה דברים לקחת ממנו, אבל הדבר העיקרי הוא האופטימיות והחיוך לחיים. גם את הפסימיות הטבעית שלנו, אוהדי הפועל, צחי לקח לכיוונים חיוביים, לקח את הסבל בחיוך וקיבל הכל באהבה.

נוח על משכבך בשלום איש יקר,
אוהב אותך
דני

יהי זיכרו ברוך של אדם ואוהד יקר, שנקטף לנו בטרם עת.

כל כך עצוב
יהיה זכרו ברוך

עצוב
יהיה זכרו ברוך

יש דברים שהם מובנים מאליהם.
בבוקר זורחת השמש, הפועל משחקת באדום לבן, ובשער 7 תמצא את צחי בן פורת - גבוה, מחייך, מעודד - עמוד התווך של היציע.

היה לי הכבוד להכיר אותך - אוהד הפועל ובן אדם מקסים.
תמיד עם מצב רוח טוב, תמיד עם חיוך.
אחד כזה שאתה רואה שבא עם 100% כוונות טובות לכל דבר.

אני תמיד אחפש אותך במבט לשער 7 כשאני אכנס לבלומפילד, ולמרות שלצערי אני לא אראה אותך, ברור לי שתהיה שם.

עצוב, כואב ובלתי נתפס.

יהי זכרך ברוך

יהי זכרו ברוך

תנחומי למשפחה

כל כך עצוב!
הוא היה איש גדול! תמיד הוא היה שם בשער 7! כאילו השער נבנה לכבודו.
באותו מקום, באותה השורה....
יהי זכרו ברוך!

יהי זכרו ברוך

יהי זכרו ברוך

עצוב מאוד. תנחומים למשפחה, יהי זכרו ברוך.

לא הכרתי באופן אישי, ואני מתפלא לכמה עצב האשכול גרם לי.
יהי זכרו ברוך.
תנחומיי למשפחה.

היה המגדלור ביציע 7.
לפיו ידעת איפה אתה צריך להתמקם.

צחי בן פורת, יואב בן פורת, שניר, נועם שחם ועוד.... היו החבורה הראשונה שאיתם ישבתי במשחקים של הפועל.
צחי היה בשבילי מודל לאהבת הפועל.
אי אפשר היה שלא להתאהב באיש הגדול הזה עם החיוך המדהים.
יהי זכרך ברוך

תנחומיי ליואב ולמשפחה
מבטיחה ללבוש היום אדום לכבודך

איזו טרגדיה...

בתור אחד שלא מכיר, ראיתי שהוא הגיב כאן לסיפור של ניצן שירזי וכתב שזה מתוך ניסיון.
לא יודע למה, הייתי בטוח שהוא יצא מזה.
באמת עצוב נורא